בס"ד

מעבר לקיר,

ספוג הדמעות,

מלא הפתקים והתפילות,

יושב הוא לו בוודאי בקודש,

ופורש כפיו מעלינו,

משתוקק כ"כ לימים שעברו,

מייחל כ"כ לימים שעוד יבואו,

ובדימיונו,

קולות עיזים וגדיים

המועלים לקורבן,

ובנפשו חרדה,

לבוש בגדי לבן,

יושב לו בוודאי הכהן הגדול,

מביט בירושלים של מטה ממרום,

ונושא ברכה מסורתית,

ברכת כהנים.