אצבעותיך מעבירות כאב
דרך קלידים של שחור ולבן.
בחיים זה כך, אתה אומר.
נותרת אתה לבדך
ודמעותיך היו לך כמשפחה
מנחמות את פניך,
שחזו מראות של שחור ולבן.
אימת דממה ואפר
הובילו אותך לנגן
את כל המראות שרצית לשכוח.
למחות את אותם הימים לא יכולת
כי תוים גם הם, רק מילים
ואין בהם כוח.
אין בך כוח.
תגובות