בע"ה.
חורש
בן שלושה
עצי אורן
כל מבוקשי
ולשחק בו תופסת אתך.
ובלילה
כשתלכי
על סלע המחלוקת
אתיישב
ואיוועד לבדי
בהוויה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהבת את המקצב.יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] נופת צופים, כבר אמרתי פעם? כשתלכי על סלע המחלוקת * אתיישב *השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה. "מי שצמא לכל מחווה של חסד, אוזנו תופסת - איך הקריאות חוצות את הרחוב" מתוך אוירת השיר הקסום נפרד לעוד יום נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי פה מקצב [ליצירה]
- [ליצירה] הו ,זה ממש מתוק העלת חיוך על פני (: כואב, הא? זה יגיע, יבוא לו גל ישטוף אותך, ותדעי, שעברת את פרעה ובקעת את ים סוף. אהבתי את הדימויים, הרעיון והביצוע. [ליצירה]
- [ליצירה] 'תה שרוט. זו כנראה עוד תופעת לוואי של דנטאליות מוגזמת. [ליצירה]
- [ליצירה] קלעת! ממש הצלחת לתאר בכשרון רב תחושות שאני כל כך מזדהה איתם, אני ממש מכיר את התחושה הזאת שבלילה מאוחר חסר משהו ואז מנסים לסדר את המחשבות וכותבים ועייפים מדי ולא מרוכזים (טוב בקטע הזה זה לא בדיוק התיאור שלך), ואז רוצים לדבר אם משהו שמתגעגעים אליו וכשלא מצליחים לברר בדיוק מתגעגעים, מגלים שבעצם מתגעגעים לעצמנו (אני ממש נחשתי את הסוף כי הכרתי את זה מעצמי. שנזכה יותר להיפגש בעצמנו. שבוע טוב! הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד ומחמם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי. במיוחד את אפקט הנגטיב. [ליצירה]
- [ליצירה] רואים רואים את הסדקים, וכן הסדקים רואים את החיים ששחקו אותם וערפם החשוף למול עיננו שרואים רק את הצל השחור שלהם את החלל שנותר ממה שהיו בימי בחוריהם טרם נהיו לחורים אפלים. החיים שוחקים ועושים אותנו לשחורים. "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש"... וחולות התחככו בי ורוחות זעפו מול פני התמימות, אל תאמרו שאשמתי, פנו לאל הרוחות שישים גבול לחול כפי ששם לימים שימנע מהטבע לפגוע בתמימים. הסדקים בסלעים לא נפצעו בסכין, זו שחיקה איטית של שנים, זו חילול איטי מבפנים והחושך הוא רק הצל של אבני חן צעירים. אהבתי, מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים ,ולומדים את זה ממרה, שהתרופה לדבר הוא הדבר עצמו. זה נמצא בחיסונים שעושים היום, זה נלמד ממרה שהמים היו מרים והמתיקו אותם בעץ המר בעמו, וזה מופיע גם בשיר שלך, ואין ספק שאהבה אכן מרפאת אהבה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] זו תקופה יש זמנים שצריך מעגל של אבנים, עדיף, מעגל של אנשים תומכים ואוהבים, כך שזה רך, ואז כשנגמרת התקופה הזאת, אפשר לצאת מהמעגל ולהיות לבנה רכה בחומה תומכת אנושית של משהו אחר שצריך. זה לא קשה לשבור את חומת האבנים, במיוחד אחרי שאת כבר יודעת שלכולם יש, את יכולה להיות בטוחה, דוקא היציאה מהחומה שלך עצמך, נותנת לך ביטחון, כי את הגאה היחידה שצועדת מחוץ לחומה שלה, ששברה את החומה שלה, שמרגישה בטוחה מספיק להיחשף לאחרים ואפילו לתמוך בהם כשישברו את חומות האבן, בהתחלה לתת להם חומות בשר מחמם, עד שירגישו מספיק בטוחים להלך חופשי, ללא חומות. בהצלחה לכולנו. מחכה להיפגש מחוץ לחומות. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. וכותרת מתאימה ושנונה מאד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש נחמד, למרות שאני בדר"כ לא כזה מתלהב מתמונות מעובדות. [ליצירה]
תגובות