נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
לאביב וסתו:
זה מעליב !
ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו.
שכוייח'.
[ליצירה]
אין ספק. חשוב להקשיב. זו יכולה להיות תרופה להרבה מחלות, זו יכולה להיות תשובה להמון שאלות.
בני אדם יכלו להציל את נפשם, לו רק היו משתפים את משהו במה שעובר עליהם. אני מאד מאמין בזה.
יפה כתבת.
ובורכה הבאה לאתר. תצליחי.
[ליצירה]
טוב זה מורכב
קודם כל מאד נהנתי ואני מצטרף לכל חבר המגיבים הנ"ל ביחוד בקטע של השילוב הכ"כ משתלב של הטקסט המקורי אם החוייה האישית שלך.
לא יודע אם האחרים שמו לב ואם את התכוונת לכך בכלל, אך אני שומע גם מעין קצב אחיד בשיר וזה גם אלמנט נוסף שמוסיף הרבה חן. (למשל: החוצה לחופשי- משמרה בקרבי, ועיפה מהמראות- עד כלות).
אם במילים "ואתה משמרה בקירבי" התכוונת שאת לכודה ואינך מסוגלת לפרוץ לחופשי, אני מברך אותך שתצליחי ותרשי לעצמך לפרוץ את הגבולות ולא לפחד, ככל שאנו מגדילים את מגרש המשחקים של נשמתינו, היא יותר חופשית לנוע ולהמריא. הרחיבי את גבולותיך ואת מה שאת מרשה לעצמך ומעיזה. חבל להתיאש ולוותר וסתם לצפות לעת בו "הישועה" (אני מקווה שהבנתי לא נכון, זה נשמע כמו בקשה לסיום תפקידינו עלי אדמות), חבל להתיאש, נסי לפרוץ, הקב"ה כבר יתן את הכוחות.
ותמיד תמיד תמשיכי להודות, (בברסלב אומרים שזה פתח לכל הישועות והשפע).
אגב, בקשר לעניין של ההמראות והעייפות ולמרות ההמלצות שלי לנסות לפרוץ את הגבולות (כי זה נשמע כמו המשאלה שלך, רק שאת עייפה בשביל זה), צריך לשמור על איזון, להמריא ולנוח.
בהצלחה בדרכך, נשמע שאת שואפת לגדולות והן אכן מוכנות לך.
[ליצירה]
חמו
ר... סתם, זה חמוד, גם אני כמו כולם מסכים, אך זה בהחלט מסוכן שלחרר את זיגמונד, הוא הרי הנחש הכי ארסי שיש, נכון, גם ככה כל אחד מאיתנו סוחב אחד כזה, אבל עד עכשיו לכל אחד היה עסק עם הזיגמונד שלו, ועכשיו יש אחד משוחרר שיכול להמריד את האחרים נגדינו!
אתה לא אמור לשחרר אותו אלא להביס אותו, לשעבד אותו אל הרוח האצילית.
תגובות