נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
:)*
יותר מאשר חמוד, נוגה,
(אסור, ליפול לעצבות, אפילו לא לנוגות
ויותר מאשר אני אומר לך, אני אומר זאת לעצמי.
:)
לכל הרוקים בנינו נראה לי עוברות בראש המחשבות האלו, (---אני פה לבד, איפה היא/הוא?---),
זה יעבור בקרוב, אני מברך אותך ואותי ואת כל רווקי ישראל,("בזכות שעלו לכבוד השבת לכבוד התורה ולכבוד הרגל").
נ.ב.
זה עוצמות הים או הי-ם?;)
[ליצירה]
שמחתם אותי מאד!
לכל המגיבים החמודים תודה רבה, על הפידבק והביקורת הבונה.
בקשר ל'אות החסירה ' בסוף- זה בכוונה, דרך אחרת לא לכתוב את אחד משמותיו יתברך במפורש (הרב יואל בן נון לימד אותי כך)
ובקשר לסימני הקריאה הרבים, לכולם, יתכן וזה עמוס מדי, אם כי לכל מיקום של סימן קריאה יש משמעות שונה, פעמים שהוא בא לחזק את האמירה, פעמים שהוא בא כדי לבטא ציווי/בקשה.
ושוב תודה לכולם, שירבו כפות על ראשכם וקיץ טוב
הלך.
[ליצירה]
תודות למגיבים
בקשר לישי, הוא על הכיפאק, קצת יקה אבל בסדר. סתם.
ישי, אני מסכים איתך, במבט פשוט על הפסיקים בשירי, מבחינה תחבירית, הם אולי לא במקום, אך, לדעתי בשיר, יש לפסיק תפקיד נוסף מלבד התפקיד התחבירי שלו, (שכן, על התפקיד התחבירי אפשר לוותר בזה שפשוט עושים Enter), התפקיד הנוסף הוא לתת רווח, סימן עצירה במרוצת הקריאה, (כמו להבדיל בקודש, טיפחה שהוא טעם מפסיק קטן), כך גם הפסיק תפקידו להפסיק, וכך, כשמצד אחד, המילה עודנה בשורה הזאת, אך, מאידך, בא לפניה הפסיק, היא מתוחמת, עומדת מצד עצמה ויש לה כובד, יש לה משמעות, פתאום אתה יכול לתאום בה משמעויות חדשות כשהיא נפרדת מההקשר המתבקש שלה (או למעלה או למטה, והרי היא עומדת כמצליף).
[ליצירה]
באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
[ליצירה]
תודה על התגובות
סופר, שני לבבות לא יכולים לשנוא, כי שינאה לענ"ד, זהו רגש אינדוידואלי שכל אחד חש בנפרד, אני יכול להזדהות\אם שנאה של משהו את האחר, אמת אני גם יכול להזדהות אם אהבה של משהו את האחר אך, באהבה שלא כמו בשנאה אני יכול גם לחלוק אותה עם משהו והיא תהיה אהבה המשותפת לנו אך, אי אפשר לשנוא בשיתוף, (אוף! לאיודע, אני לא מצליח להסביר ת'צמי ולהגיד משהו ברור, אך לא ברור לך בתחושה שאהבה זה משהו שעשים ביחד ושנאה זה בנפרד?
לי בכל אופן זה ברור ועל זה כתבתי.)
[ליצירה]
אני שמח שאין לך את האומץ לכתוב זאת כתגובה (אם התכוונתשיש לך איזו שהיא בעיה עם שירים שכאלה), כנראה שאתה לא מבין או לא מזדהה עם כתיבתם, לגבי השיר שלך דווקא מצאתי אותו מאד יפה וכלל לא היתולי ויש בו עומק רב וגם הוא יכול להיווסף לאותה קטיגוריה של שירים.
תגובות