נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
אומרים ,ולומדים את זה ממרה, שהתרופה לדבר הוא הדבר עצמו. זה נמצא בחיסונים שעושים היום, זה נלמד ממרה שהמים היו מרים והמתיקו אותם בעץ המר בעמו, וזה מופיע גם בשיר שלך, ואין ספק שאהבה אכן מרפאת אהבה.
*.
[ליצירה]
ענבלי...
זה מלא חן וכאב כאחת.
חרזת את שיר האהבה ופיתוליו באהבה שלנו, (שלא הצליחה לעמוד בפני הגירוש, אך עוד תנצח בע"ה), ובפיתולי התקופה הזאת.
ניתווספה לאהודות שלי.
תודה.
[ליצירה]
שיר מרעיד.
ומזעזע.
לא במובן השלילי, אלא בזה שהוא מזעזע את התודעה. אני צריך לחזור בפעם יותר שפויה לקרוא כדי להבין יותר טוב.
בכלופן, זה נשמע חזק ומותיר רושם עמוק.
תגובות