באמצע החיים פתאום הכל קפא,
עלטה עיוורון מוחלט.
והזמן עצר מלכת והגוף כבד.
ולפתע מתגנב לו ילד מתגנב בלאט.
הוא מן העברים, רצה ללחוש, אך לפתע משותק,
מציץ הילד פה ושם
ואור עניו כאור זהב
כד נחושת, נאד חלב
ובצד בקיר מגלב.
בצד ימין אדרת,
משמאל שרשרת גברת,
היטב שינן הילד בזיכרונו חקק
והילד ילד הוא איננו משותק
כשם שבא יצא לו לקח ולא נגע
השתומם אז המצרי: "איזה פלא"
לא הבין ולא ידע
כי שרוי הוא עוד מקודם
וניצמת בחשיכה.
תגובות