1994

בספר הזיכרונות רושמת אני על הטיול ההוא,

לפני סוף הנעורים איך רכבנו יחדיו ברכבל.

אל פסגת הר מצדה

דנו בשאלה שערערה קמעה את מחשבותינו ,

לאן יעלמו נעורינו בבוא המחר .

זוכרת שעניתי לך בשאלה אחרת

האם תיזכר שיד הזמן תיגע בי ובך ונעמוד כזרים,

בסמטאות העיר.

כי לגמנו יחדיו מאותו מעיין נעורים

עתה נראה לי כי שכחת זאת ,

אך לא אני הרושמת הכל בספר זיכרונות .