קריר ומר מריר וקר
הרגש השכל
תפל בתאווה טפל לגאווה
ותאב לתפילה וגאה בטפילה
תפילה תפלה נישאת
פשה הנתק באור
צווחה אילמת במילים ריקות
וזעקה
בודדת
מהדהדת בתהום
ורוח אלהים מרחפת על פני
ואני נטפל אליה
מִתַּפֶּל
ומתפלל
...
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חיזוק פייף, התעלת על עצמך. תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב. אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה. יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית. מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך. מידידך, הפחות חציל. [ליצירה]
- [ליצירה] שמת לב (!) מאחורי הצלעות? [ליצירה]
- [ליצירה] אלא מה? [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הקראנץ' ליין. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... לא ידעתי שהחלומות יוצאים מהשיער, אבל אני מניח שגם שם הם קיימים... וכמובן- מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] מי צריך שאלות מחץ כשיש עולם פנימי בוער?! הכל צפוי והרשות נתונה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעמקי הגלות אני קורא, לך לגאווה מחודשת, לבחירה ומה תעשה בשנה הבאה? [ליצירה]
- [ליצירה] הפוך! כשאתה זוכר את עמלק אתה מוחה אותו, כי הוא לא מאמין בזיכרון. אבל ההשוואה נכונה- העיתון הוא סוג של עמלק. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת שווה. כאילו רק הרגע יוצר את השירה. והמילים נכתבות על לכלוך. זו מין קפיצה בארספואטיקה- אל החומר. שווה. לעד? כמה שטיפות וזה יורד (או שזה טוש לא מחיק...) [ליצירה]
תגובות