כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפוך! כשאתה זוכר את עמלק אתה מוחה אותו, כי הוא לא מאמין בזיכרון. אבל ההשוואה נכונה- העיתון הוא סוג של עמלק. [ליצירה]
- [ליצירה] שניונית. בגלל שהיא יותר מלאה (ולא רק הניקוד). גם אצלי יו"כ אינו כזה. כאן הוא שקט מדי. לי מתאים יותר רעש לבן. מה התשובה? [ליצירה]
- [ליצירה] אמון לכבוד גברת ישועות ונחמות, אני חש שאת לא נותנת בי אמון, אם כתבתי משא, כנראה התכוונתי למשא, והשתמשתי בדו משמעות שמעית כדי לתת קצת מקום לדמיון שלכם... ובקשר לכפילה, גם התולדות הן אובייקטיביות, ולכן מופיעות פעמיים. מייגע אולי, אבל זה מה שזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב! מה עם מכוניות? העיניים שלהן ממש מגוונות... [ליצירה]
- [ליצירה] אבנים שאין להן הופכין שחקו מים שאין להן מקום בלי אבנים שנהפכו מערבל ואץ-רץ קדימה [ליצירה]
- [ליצירה] לא אחרי לא אחרי, בתוך פורים, בזמן המשתה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שמעות בסה"כ מהלך השראת ההשראה עלי, זה הכל. אין צורך לעשות מזה סיפור גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] זו אינה בדיחה אין זו בדיחה, אלא האמת. ובעצם, אין שום סיבה שינגדו אחד את האחד, שהרי אתה בבון ואני לא. יחי החציל! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתדל: נוגה וממלא את החלל ששיר אמור למלא. (כן, זה שיר!) אבל אני עוד רעב... [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה לא, לא הייתי בפולין או בשואה. השיר נכתב במסלול הרכבת בנחל רפאים והלאה מירושלים, וניסה לבטא את התחושה הסטטית של הרכבת דווקא, ואיך שהאדמה נעה סביבה עם המסילה. [ליצירה]
תגובות