שמים בצבע תכלת
רק אני שוכב והדרך נפתחת
שני נרות יוקדים
שמעתי לב ישן שבוּר יד
רציתי בית יותר עמיד יותר
חשבתי מה יותר שלם יותר
שלמתי יותר שכחתי יש
שבת בצבע תכלת
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] brave brave sir robin! בשביל רעיון לא גמור זה די מוצלח.יש כאן ניגוד בין בחינת שבת - שבורה, לא מעוצבת, לבין עמידות ובית. השבת הביתית העמידה לא מכילה את השמיים. אבל הדרך נפתחת ויש שני נרות, והתגלית היא מה ששכחנו- שיש שבת בכל מיני צבעים... מי יתן ויפוצו רעיונותיך החוצה וששבתותיך יצבעו בכל גווני הקשת מידידך החציל [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתדל: נוגה וממלא את החלל ששיר אמור למלא. (כן, זה שיר!) אבל אני עוד רעב... [ליצירה]
- [ליצירה] מפליא! יוצא שהספירה נועדה להפנים את מציאות העופרת(=עפר) במוחו של האדם (שהרי הוא בצורת כרוב) עד שתהא מושרשת פנימה. חזק ואמץ! יחי הכרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] עוד תשוב, ברווזון קטן וכולנו נשוב יחד איתך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הביקורת העניינית... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] הפוך! כשאתה זוכר את עמלק אתה מוחה אותו, כי הוא לא מאמין בזיכרון. אבל ההשוואה נכונה- העיתון הוא סוג של עמלק. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול!! אתה יודע שהכל מתחיל ב'ה', הרי כך אמר הקיפוד הדגול. הטירוף מעולה. ועכשיו לתוכן: הנונסנס הוא בזה שהגדרת את זה כנונסנס. פסיק יעשה את עבודת ה'או' בלי לשבור שום דבר. הכל נכון. המשחק היה כיף! [ליצירה]
- [ליצירה] חיזוק פייף, התעלת על עצמך. תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב. אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה. יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית. מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך. מידידך, הפחות חציל. [ליצירה]
- [ליצירה] bloody french [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
תגובות