קעקוע

 

     הוא תמיד היה הולך עם גולף כדי שלא יראו ת'קעקוע, מצד שמאל על הצוואר. ולא שזה היה סתם קעקוע, זה היה קעקוע מיוחד וגם ביזארי – עץ הפוך, עם השורשים למעלה והענפים למטה, משהו שונה.

     לא תמיד הוא הלך עם גולף, היו לו תקופות בחיים שהוא היה הולך דווקא בלי, כדי שכולם יראו וישאלו מה הקטע עם העץ ההפוך. הוא אפילו חיכה כל הזמן שישאלו מה הקטע עם העץ ההפוך, ואז הוא היה מזדקף ועונה בהנאה מרובה אבל כבושה ונסתרת: "העץ הזה בכלל לא הפוך, זה שאר העצים שהפוכים".

     אבל זה היה רק בתקופות מסוימות, וכבר הגיעו תקופות שבהן הוא בכלל ירד מהארץ ושכח מהקעקוע בגלל הגולף הנצחי שלו.

     אבל אחרי כל זה הגיעה תקופה חדשה שבה פתאום כמו רעם ביום מאוד בהיר הוא נזכר בקעקוע שלו והחליט שהגיע הזמן להפסיק עם הגולף.

     הוא יצא לרחוב עם טי-שירט רגילה והסתובב כמו קינג אמיתי בכל העיר. הוא בכלל לא חיכה שישאלו אותו מה הקטע עם העץ ההפוך בגלל שהוא היה יותר מידי עסוק בלהנות ממשבי הרוח הצוננים שליטפו סוף סוף את צווארו החנוק והמיוזע.

     הוא בכלל לא היה מודע לכך שבכל התקופות האלה של הגולף, זיעת הצוואר שלו השקתה את העץ עוד ועוד והוא נהיה ממש ענק וגם פראי.

     אחרי כמה שעות של עונג אין קץ הוא באמת נזכר והתפלא למה אף אחד לא שואל אותו מה הקטע עם העץ ההפוך, אז הוא ניגש בתמימות לאיזה איש צעיר אחד ושאל אותו: "תגיד, למה אתה לא שואל אותי למה העץ הזה הפוך?". האיש הצעיר לא היסס אפילו לרגע ומייד ענה עם חצי חיוך מרוח על הפנים: "העץ הזה בכלל לא הפוך, זה שאר העצים שהפוכים".