כשמטופח- הוא טופח

נאדם, ראשו מורם.

את נפשי הוא סיפח

ליטול את ראשי זמם.

 

מרכז תשומת ליבי אליו

בד בבד מציר את אופקיי.

ואני שועט קדימה כסוס

ומחסומים בצידי עיניי.

 

אם קודם הייתי נרפה,

אז עכשיו גם גופי.

מוטל, אני תוהה

אם יש בי  שמץ אופי.