עפעפיי כבדו

ראשי הוטל

מזוית פי , בשקט

פרץ מפל.

ולו כר מתמלא

הופך לאגם.

קולי מזמן

נדם.

מתרפק,

על מבואות החלום

ממתינים לי קסמים.

רעיונות מוזרים.

המפל עוד נמזג,

וזוית פי, פרוצה

עיני כמו נפתחו

ולהבת חלום ניצתה.