אוהבת, לא אוהבת
יושבת לבדה על החוף
מהורהרת, ממורמרת
מנסה לשים לזה סוף
מביטה לה, וחושבת
על הכתם הכתום האדום
שבצורה כה, מעורבת
הכיל אהבה וגם חום
איך גווע, וטובע
במהירות במים הקרים
ושוקע, מתגעגע
משאיר אותה ללא חברים
מיותמת, מפוחדת
קפואה המומה, בחושך אימים
אך מתעקשת, מתעקשת
להמשיך ולשכוח נכונות הפרטים
לא זוכרת, לא אומרת
את שהמדע גילה לפני שנים
שלא השמש, היא שנוטשת
אלא אנחנו, את גבנו אליה מפנים
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בהחלט אהבתי עכשיו.. יש קאץ' כלשהו בבן של"ך"? כלומר - (בציטוט מהסבא שלא יודע לדבר עם השפתיים) גם הוא מישהו מיוחד? [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, לא חושב שזה נכנס כבר ל'שירה' יותר מתאים ל'משפט אחד'. ועדיין - יפה מאד :-) נקודה יפה שמתאימה לחנוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] כאן המקום באמת להוסיף ואם זה לא היה בכניסת שבת, אני משער שהייתי זוכר. תודה רבה רבה למישי אחרת שעזרה לי להביא את המשקל לידי שלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, ורוזוולט נעלם מההודעה הזו משומה... [ליצירה]
- [ליצירה] מפחיד. "מעליכם הפילה"?? כילד אני זוכר באימה את הסצנה בה אמא של דמבו מתנשאת מעל כולם ונלחמת על העולל שלא ידע עדיין כיצד לדרוך, וכעת, לאחר שנים של הדחקה, זה עולה מחדש... 'מעליכם הפילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד מאד :-) והמעבר הדי-חד לחיים מספריים די הפתיע. בכולופן - חביב לחתולין. נ.ב. פולגרה, גם התגובה שלך היתה די פואטית וציורית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איכסה.. משמיד עלילות שכמוך די מזכיר לי את "פעם אחת לפני הרבה שנים" שכתבתי (מופיע כאן ב"סיפורת") [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה כותרת. אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה. זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי! כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב. לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה אלוקים או לפחות? [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... קצת אחרת, מה הטעם לחיינו? שמש אבן חתול [ליצירה]
תגובות