עיני הנץ, מבט חודר

אט אט כושפתי כפתיה,

נגיעתך הממכרת

דומה היתה היא אך בדיה.

 

אז שלוחה לך ברכה

בשם האל והתנוחה

ואם עודי זרה לך

פשפש עמוק בזכרונך.

 

להתהולל, שיכר עד כלות

מזור חיפשתי אך לשווא

משבגרתי, אז הבנתי

חום שפתיך הוא כזב.

 

אז שלוחה לך צרחה

מאיזו עיר שכוחה, דלוחה

ואם קולי מוזר לך

חפור עמוק במצפונך.

 

עיני הקרח מביטות בי

 חלולות הן לבלי שאת

חסרות מבע, ומי יֶדע-

אומרת הן שקר, או אמת?