האם אתה עוד בוייטנאם?

האם אתה עוד, זוכר את ניו יורק?

האם אתה מטייל עוד בביירות?

שבחוץ גשום, כמה דלתות נטרקות במפנים

תביט במתים, אין להם פנים

הקירות גולשים, התמונות נשארות

מעל הראשים

ואתה, בתוך חדר חשוך

מקשיב רק לגיטרות

שצורחות מכול כיוון

אתה עוד חושב, איך ייראה המחר?

האם אתה שומע את ירושלים?

האם גם אתה, חושב על צ'ילה 73?

תביט באנשים שחולפים לידך ברחוב

אוספים זיכרונות

תמונות ממסוגרות בשולחן משרדי

הם לא מניחים לזיכרון

ומשאירים למציאות, שאריות ליום של מחר

אתה מחייך מול המראה

מדליק סיגריה

יד על הפנים, מלטפת את הזיפים

האם אתה עוד מתגעגע לג'נין?

האם אתה יכול לחזור לפראג?

על הקירות, המילים חולפות במהירות

זה סרט שירה

אולי תשב בבית הקפה האהוב עליך

תזמין ארוחת צהרים לביתך

תקנה דרך האינטרנט, רהיטים חדשים

בגדים שקראת עליהם, במגזין החודשי

תיקח מהמכונה סרט לשבת, תתקשר לחברים

תשחק איתם כדורסל

האם עוד זוכר את ברלין שלפני החומה?

אנשים מתים באים אליך, לפני השינה

אתה נוגע בפנים, מרגיש את הזיעה

זה הזמן שמתקלף, זו השתיקה שמהפנטת

והכול כמו נטול השראה

אי אפשר לנצח להרגיש את התנועה

בלי לחוש שום מכה

מדפדף בדפים, וזורק לפח

בחוץ יש הורים שמלווים את ילדם לגן

האם כתבת משהו על רואנדה?

האם חצית את הגבולות הפתוחים?

מסדר את החדר, אולי יבואו אורחים

תענה לטלפון, שלא יחשבו שנעלמת

הפחד הוא תמיד התחושה הראשונה שעולה

מי יודע למה

מי יודע מתי

מכבה את הסיגריה, ונשכב כמו נופל על המיטה

האם גירשת כבר את השדים, מן התקרה?