[ליצירה]
קפצתי לביקור באתר אהוב
והחלטתי לבשר משהו חשוב
אם מישהו עדיין זוכר את שרשורי דלעיל
כדאי להתעדכן- הקמתי בית נאמן בישראל!
ועל כן איני נזקקת עוד למחזריה של מירב
( ולא אשתה מליון כוסות שוקו , ונס על חלב..)
אז דע לך אורי כי "הרווקה הנועזת" מתגובה שבעים
זכתה להקים לה קן אוהבים
ואם אני זכיתי, לכולם יש סיכוי
לא להתייאש, הכל עניין של עיתוי!
[ליצירה]
"לילה אחד, כשהלכנו בתוך העיר, היו לי כמה הרהורים על אנשים שחיים פה, האם הם שונים מאיתנו.."
וכמו שאמרתי בעבר- יש ממשיך לשלמה ארצי- אהבתי מאוד!!!
[ליצירה]
מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה,
אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו.
גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה.
אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה.
אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה.
אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש.
אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה..
בהצלחה.
[ליצירה]
בעיני לא, כי אמנם המקבילה למשפט שלי היא "הנה לא ינום ולא יישן", אבל דווקא חיפשתי פסוק שתהיה בו אמרה לקורא, שתביע את מה שהמשפט שלי מנסה להעביר- שלמרות המצב, המזעזע כ"כ ביומיים האלה- ובשבילי, ובשביל כל החברים המתים שלי,בשנים האחרונות, זה מה שאני מנסה לומר לעצמי.לא להפסיק לבטוח.
[ליצירה]
חמודה-
אני מצטרפת לשקופית, ומאחלת לך שלא תתפרקי- אבל אל תתפרקי- בשביל עצמך!
לא בשביל אף אחד אחר!
אני לא מכירה ולא יודעת, אבל נשמע לי שכל העולם על כתפייך.
אם את מרגישה שאת רוצה קצת להתמוטט, גם לך מותר!
רק טוב,
באה
תגובות