הכל גמור.
אין זמן להשתובב
לחפש פחיות בירה
המזכירות עבר מיותר.
אני יוצא לגינה לאסוף
פרחים
כן פרחים
להעלות קורבן לזכותך.
את מעלה על פרצופך
שמץ של חרטה ואני
מתכנס ובוהה.
"למה הירח סגול הלילה"?
את שואלת,
וכשבאתי לענות
כבר לא היית.
[ליצירה]
ואני אומר זאת:
"נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך.
והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד.
למשל,
"כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה
ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך
והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון
ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון"
בהצעת עריכה קלה:
"כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה
ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ
ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון
ללא חומך- בליבי הקיפאון".
תגובות