בס"ד
שעת דמדומים,
דמים בדמים,
אחים באחים,
ודמעות...
שעת דמדומים,
כאבים כאבים,
לוויות על גבי לוויות...
שעת דמדומים,
הלילה יורד,
עלטה מוחלטת, כבידה,
שעת דמדומים,
אין השמש נראית,
וגם הוא כבר לא לידה...
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
[ליצירה]
אוף...
מה הסיפור שלך?-אז לא כולם כמוך?אז לא כולם צנועים וחסודים,-אז מה?
עזוב,פשוט תישאר בבית...-כל העולם מלא בתועבה אז מה?-הפיתרון הוא להרכין ת'ראש?-נו באמת,,,
ואין לך מושג כמה זה פוגע...
כבוד,על זה אני מדברת -כבוד לבן אדם גם אם הוא לא הולך לפי הדרך שלך,
אל תגביר את השנאה לדת הקיימת אתם חושבים שאם אתם מרכינים ת'ראש אז פתרתם את זה-אז לא...
זה מה שמפריע לי בכל הקטע הזה של התורה וההלכה-שמים ת'דגש על איפה אני יהיה הכי בסדר עם הקב"ה אבל איפה אני אהיה בסדר עם בני האדם חלק מהעם ותמשיך לבד-זה העיקרון הכ"כ גדול פתאום הולך לאיבוד...
אין לי בעיה שתתעלם מחשופות הזרוע אם זה מכניס לך לראש דברים אבל בנות בחצאיות וסנדלי אצבע-אל תצפה שנלבש לכבודך ג'לביות גם ככה קשה להיות בת בעולם שהאופנה היא שקובעת גם ככה קשה להתאים את האופנה להלכה שמגבילה אז תעשו טובה לנו ולעצמכם ותתעסקו בדברים שקצת יותר חשובים-אתה יכול ב82 לקרוא דף גמרא בינתיים...-זה בטח יותר מעניין מהרצפה...
[ליצירה]
סתם מישהו,:
זה לאו דווקא צמח,או אדם שמת,גם אדם רגיל שפשוט פורץ החוצה למעלה הלאה...-משהו כמו "דע מאין באת-(ולאן אתה הולך"...)
עברתי שוב על הפיסוק הוא נראה לי מתאים ביותר אבל בכל אופן תודה.
[ליצירה]
ממש מהמם אבל הלוואי והיה אמיתי...
מעולם לא שמעתי על מחבל שהתחרט בגלל ילדה קטנה....
חבל שאתה בונה לעצמך אשליות...
סוג של..."חלומות של אתמול..."
בשורות טובות והלוואי ולא נצטרך יותר לבכות...על מתים ממחבלים שלא חייכו אליהם הבוקר...
תגובות