בס"ד
שעת דמדומים,
דמים בדמים,
אחים באחים,
ודמעות...
שעת דמדומים,
כאבים כאבים,
לוויות על גבי לוויות...
שעת דמדומים,
הלילה יורד,
עלטה מוחלטת, כבידה,
שעת דמדומים,
אין השמש נראית,
וגם הוא כבר לא לידה...
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
[ליצירה]
אני בהלם שאני המגיבה הראשונה לשיר הזה....
איזה שיר מקסים....
מתוך המשברים,מתוך הקשיים לפעמים אנחנו יוצאים רק מחוזקים יותר...
רק אחרי הגשם יוצאת השמש...
משהו...
[ליצירה]
וואו...............
קודם כל,אתה כותב מדהים...
אני חייבת לציין שהייתי די בהלם מהסוף...
אוף זה כ"כ עצוב....
אבל אין...-
זה פשוט כתוב טוב...
יפה לך!
[ליצירה]
אחרי תגובה כזאת ארוכה של קודמי פאדיחות להגיב במשפט אחד אבל בכלאופן...
כתוב יפה מאוד.
ועם זאת בנוגע לרעיון אהבה=רגעי חסד ולכן אני לא מסכימה שאין אהבה דווקא יש והיא בעצם רגעי חסד כמתנה מלמעלה...
חוץ מזה מצוין.
[ליצירה]
תרשה לי לחלוק...
בטח שמיום ליום משהו משתנה,
אולי זה דווקא אתה שמשתנה ולא הסביבה,
וזה לא נכון גם שהכל סובב סביבך...
כל יום הוא משהו חדש...
השיר שלך משדר קצת פאסיביות יתר...
וחבל...
בחיים כמו שלנו יש כ"כ הרבה מה לראות ומה לעשות....
חבל על הזמן שלנו,...
חוץ מזה אתה כותב מאוד מיוחד ...
אהבתי את הקלילות בה זורמות שורתיך...
אמה.
תגובות