בס"ד

עייניו ניבטות אלי מן המראה,

כמו שהיו,כמו שעודן,

מעידות שבתוכן מתחוללת סערה,

ולא ממש עושות עניין,

ובעיניי  כאילו מולו-

חיפוש מהיר באישון,

אחר מחשבה זורמת,

שלא מרפה,או נותנת לישון,

לתפוס עוד מבט אחרון,

בעיניים,

להשיג עוד חיוך,

לנגב עוד דמעה מפניו,

רגע אחד אני חוזרת אליו,

אל ריח בגדיו,

בטרם עזב,

בטרם נכתב-

בספר הזכרונות של חיי...