לדבר איתך זה כמו ניתוח באיזמל מנתחים קהה שמנסה בחוסר מיומנות לקלף את הקליפה ממך להגיע לקרביים כדי לנסות לראות להבין ללמוד. אבל אתה, כבמעשה כשפים מצמיח עוד שכבות מעל לאלו המוסרות וידיי המנתחת רועדות ופוצעות, אולי או סתם מפספסות מגששות באויר ותוהות ודומעות ואובדות. ועיניה מתערפלות והיא לא יודעת אם לזרוק את האיזמל לנטוש לאנחות או לנסות שוב לא בעדינות לנסות ביד חזקה לפתוח לקרוע לרטש אותך שתפסיק להגליד ולהצמיח שכבות שתפצע, שתכאב, שתיזול דם אדם אדום ורטוב וחם שאדע שאתה קיים