בתוך כיתה של מליוני בנים היא יושבת כותרות בעט ורוד, יושבת ומחשבת בדיוק כמו כולם, לא ממש מיוחדת אז מה אם היא בחורה? זאת כבר מאה אחרת אז מה אם היא משתדלת בכל מאודה מתרכזת כמה שאפשר מוציאה ציון נחמד, מרגישה שהיא לבד רוצה לברוח, לנשום אוויר צח כי בסיכומו של יום תפקידה הוא המטבח נמאס לה לשבת נמאס מחישובים נמאס להיות יחידה בין בנים נמאס לה לחשוב שהכל לחינם כי בסוף, אחרי כל הטרחה מה שמשנה זה לא ה100 או כמה שהיא נחמדה מה שבאמת משנה זו מידת החזייה