הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ
בְּצַמֶרֶת הָאוֹרֶן
שֶׁמַּסְתִּיר אֶת הַמִּפְרָץ
אֶלַּיו הָיִיתִי רַץ וְרַץ וְרַץ
וְלֹא מַגִּיעַ
לְעוֹלָם.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
- הפסקת-אש
- רומיאו ויוליה / מארק קנופפלר
- על פרשות דרכים קשות
- "על גבול הים האחרון..." - לזכר נתן יונתן
- תמיד אדר
קשור אלי
- [ליצירה] אוי... כמה מוכר... מקווה שזה לא מתוך משבר גדול מדי, ושכל מה שלא ייכתב עכשיו יקבל ביטוי מתישהו. תחזיק מעמד. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה אבל לי עלה דווקא ציטוט משיר אחר של דליה רביקוביץ': "אפילו סלעים נשברים, אני אומרת לך". [ליצירה]
- [ליצירה] כואב שיר טוב ורהוט וכאוב. מצמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה ושוב תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תודות למגיבים, וגם התייחסות לתהייה חוזרת: לגבי הבית שמגלגל את השורש ט.ר.ף בכל מני הטיות. זה נובע (בדיעבד, זה לא ממש מודע) משני דברים: 1. להעביר את הבלבול שנגרם לדובר, וכמו שמישהי אמרה כאן "הנשימה שנעתקת". גם השפה נעתקת מפיו והופכת למצומצמת, ממש כמו החזרה המגומגמת על "כמו, כמו". 2. ט.ר.ף = טרף אבל גם טירוף... אני חושב שזה עובר איפהשהו בתת מודע בזכות המצלול, אבל אולי לא. ושוב תודה, הוא באמת היה יפה מאד אותו אחד :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה. ועכשיו תשובות :) - רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך. זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך. וכל שאר המחמיאים - תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי - קשור לרחל ? איזה כיף שמצאתי לי היום אנשים חדשים לבקר אצלם. באמת שיר מקסים, קצת וקולע. בחירת הדברים ש"אבדו" נהדרת. אני מבין שקיבלת את עצתו של שי לגבי שינוי כלשהו בשיר כי מה שהוא הציע זהה לשיר, אבל אני תוהה מה היה קודם :) כמו כן הזכיר לי את "מתי" של רחל, שנגמר בשורה המופלאה: "רק אשר אבד לי - קנייני לעד". ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני מצטרף לשורת האוהבים והמתרגשים... [ליצירה]
תגובות