[ליצירה]
וואוו
איזה מזל שהגבת על שירי וגרמת ליל הגיע לכאן...
אחרת מי יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את זה.
מה זה יותר צעירה ? בת כמה את עכשיו וכמה היית אז?
שיר משגע ורהוט וכאמור, מלא בתום-נעורים שאין משלו על עפר...
[ליצירה]
תודה
מסר כפול היקר,
איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים?
חיממת את לבי.
לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן.
מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה.
אין ספק שזה נותן מוטיבציה.
שבת שלום
ארז
[ליצירה]
:)))
את ו"ו החיבור בחרת לנקד
אבל את "אתה" הדו-משמעי לא ?
כל כך מתאים לך :)))
לא יפה לתעתע בנו ככה.
בטח יש לך קריא מועדף. אולי תחלוק לפחות איתי בהודעה אישית ?
[ליצירה]
כמה שאני מזדהה
כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך"
ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר.
עצוב.
תודה.
[ליצירה]
תודות למגיבים, וגם
התייחסות לתהייה חוזרת:
לגבי הבית שמגלגל את השורש ט.ר.ף בכל מני הטיות.
זה נובע (בדיעבד, זה לא ממש מודע) משני דברים:
1. להעביר את הבלבול שנגרם לדובר, וכמו שמישהי אמרה כאן "הנשימה שנעתקת". גם השפה נעתקת מפיו והופכת למצומצמת, ממש כמו החזרה המגומגמת על "כמו, כמו".
2. ט.ר.ף = טרף אבל גם טירוף... אני חושב שזה עובר איפהשהו בתת מודע בזכות המצלול, אבל אולי לא.
ושוב תודה, הוא באמת היה יפה מאד אותו אחד :)
תגובות