אותה פינה נסתרת בה ניסינו למצוא מוצא להפנים את מסתרי ליבנו, אולי בין השולחן לקיר אולי בין הכוננית לארון שם יהיה מפלט שם יהיה מגן ואולי... בתוך חדרי חדרים בהם מיטה לשניים ונר ריחני דולק מעלה ריח קטורה, בצדו חמת מים ועל הקיר תמונה עם תכלת שמיים. הנה מתמזגות יחדיו המחשבה היקרה ואחותה האסורה... אולי נכתוב יומן אולי נפתח כספת אבל אחר כך נסגור ובעוד שנים נוציא לאור למשך שנה ועוד שנה עד שתסור העננה ויגלה אור הלבנה.