רגשותיי כאש
בוערת
מחממת
מאירה
טמירה
מתפשטת
מכלה כל חלקה
בסערה
ואני לאורה
כלה
ולאחר לא הרבה זמן
כשהכל דעך
נשארנו רק אני והאפר
לבד
יא אדר ה'תשסד
אני זה אני
-
כשהתחלתי להרגיש לא בנח לפרסם דברים ששרבטתי תחת שמי הבנתי שאני סובל מחוסר בטחון עצמי, ופתחתי ניק חדש...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "שהקול יפה לבשמים..." כן, נוגע ונוגה זאת הגדרה מתאימה. והקסם ספוג בשורות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. (איבחון מהיר של מה שעבר עליך: פשוט התת מודע שלך הסתער עליך באמצע הלילה. כאמור: "ואתה יודע שאם אני אקשיב לך, יהיו לי בדיוק יומיים ללמוד תורה ברעל עד שהתת מודע שלי יסתער עלי ויחנוק אותי באמצע הלילה".) אבל מה שהכי הצחיק אותי היה התגובה של ילד. אתה מוכשר. וזאת יצירה חשובה. בטח אפשר לתעל אותה לאנשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] |אהודות| [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך קלאסי שמפליא שעוד לא כתבו את זה לפניך. (וזאת בהחלט מחמאה בעיניי) [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. אני מקווה שאצליח להבהיר. אותו האיש שלא מדגיש את כל מה שהוא מודה לו, לכשתשאל אותו על אותו התחום הלא מודגש, הוא מקסימום יוכיח לך שזה לא סותר. אותו תחום לא בנה לו את רעיונותיו. הוא רק לא סותר לו אותם. ככל שתפיסת עולם בנויה ממכלול יותר גדול, מתבססת על יותר רבדים ויותר שטחים מהמציאות, היא יותר אמיתית. וממילא יותר גדולה. הכלליות, שאינה מותירה שום רעיון או רגש מחוץ לחוגה, היא הפך הצמצום והקטנות. וכשאותו אדם רחב דעת, הכולל בתפיסתו הכל, ינסה להעביר את רעיונותיו ולבטאם, ממילא יהיה חשוב לו להעביר את הכל, להדגיש את הכל, מבלי לכסת"ח שום צד מהמציאות תוך תקווה שהתלמיד לא ישאל עליו. (ברור לי שבמאמר אחד, שיעור אחד, ואף בסדרת שיעורים או מאמרים, אי אפשר להקיף את הכל. ובגלל זה, אגב, הגיוני ביותר שיתסכל את גדולנו לכתוב אותם. הגדרתי היתה על ההשקפה הכללית של האיש, וממה היא נובעת.) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מעולה. יצירה יפה, קולחת ואיכותית. אך, אם יורשה לי, שתי הפסקאות האחרונות יכלו להיות יותר טובות. וגם מצד האמת - אין מפה הוכחה מהותית לאמונה. שכן כל אדם בעתות משבר נתלה בדברים לא כל כך רציונאלים. אמונות טפלות ותפלות וכאלה, כשאין שום מוצא הוא משהו אחר להתלות בו. אבל באמת, מצד הטבעיות הישראלית, יש בזה בכל זאת משהו אמיתי, שלא כמו מאמצי שווא בתיפלוּת. הייתי מצפה בסוף לתובנה טיפה יותר מעמיקה, אם כי, כאמור, גם ככה זה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כל דבר בחיים ולא מסכים עם המסר. ור' נחמן הוא הטוען שזאת מצווה גדולה להיות בשמחה *תמיד*. [ליצירה]
- [ליצירה] , מתוק לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, דבר ראשון, יש גם את המגע בינה לבין העני האביון. דבר שני, זה שיר שבן (או בת) כותב לאמו. ברור שההקשר יהיה האמהיות שבה. כמו שאוהב כותב לאהובתו שיר אהבה, וכותב על היחסים שבניהם. האם גם שם תתרעמי לאמור: מה זה? אין לה אינדווידואליות ואם הוא לא יהיה היא לא תהיה בכלל. אין זה כך. זהו פן מסויים. ובכלל, על כל בן אדם אפשר להסתכל ולתאר באופן ה'אוטיסטי' שלו, על מה שמתחולל בתוכו במנותק מהעולם, תהליכים תוך נפשיים. ואפשר לתאר את האדם, תיאור לא פחות מלא ומדוייק, על ידי קשריו המרובים עם הסובב. ועל שיר שביטויו לקוחים כמעט מילה במילה ממשלי, נשמע לי מעט צורם לומר שהוא ממש מעוות. [ליצירה]
תגובות