כאב! כאבזורם בדמי, מפעם בתוכי, מאיים להתפרץ החוצה. מאכל בי כמאכלת בסנה הבוער, פצע שממאן להיסגר, להיגמר... אין מנוס... אני מנסה לברוח... רצה... רצה... הוא משיג אותי... הוא חודר לתוכי ואני נשברת, נגמרת, נופלת... זהו... לא נותר לי אלא להנמג לתוכו, לכאוב... עד אשר יפוג זעמו ויעבור... עוקץ... מציק... הרפייה... עובר... הקלה... ואני.. בוכה... משמחה... על פצע שנרפא...