השתנות
עיניי עצומות,
שפתיי חתומות,
נשימתי כלואה
עוד רגע ואני
באוויר
מחוץ לעצמי
מרחפת באינסוף
האפשרויות שעוד לא
הייתי.
חופשיה
אוויר
נטול הגנות.
אין עוד על מה להגן.
אין דמות הגוף
אין גוף
רק
אין
כלי ריק ואחריו:
העולם פולש לתוכי.
מציף בשלל צבעים חדשים,
מקנא באין שפרץ את
היש.
כלים שלובים
עוד רגע, עוד קצת,
פכפוך שקט
נותר עוד
להשלים:
"אני"
הם קוראים לי:
יפה
מוצקה,
מושלמת.
מוחלטת וסגורה
עד שיבוא השינוי ויפתח.
עד שיבוא המוות
ויחתום.
