צוואת אימי

אימי אהבה צמחים.

את כולם אהבה,

לא רק שושנים אדומות.

אפילו בקוץ ובחוח

של שלהי קיץ,

מצאה יופי

שמימי.

 

בצוואתה, זו שכתבה

בחלום.

סיפרה,

על האדמה הקשה

בה נטמנו זרעי

אהבה.

 

ובחלומי, ראיתי:

עץ אהבות,

צומח מקברה של אימי.

וכל האוכל מפריו,

ונפקחו עיניו והיה כאלוהים

יודע אהבה

וטוב.

 

ואיקץ.

והנה גווע העץ

וימת.

ויאסף אל

אבותיו.