ב"ה

                     דלתוֹת מסתוֹבבוֹת"                                                                    

(מה היה קורה אִילוּ...)

היַלדָה, שֶרַק הֵחֵלָה לִלמוֹד בַּתיכוֹן

לא הִכּירָה בְּאַקרָאי את חָבֵרָהּ הראשון,

הבּוֹגֵר מִמֶנָה בְּכָמָה שָנִים

האוֹהֵב, הַרָגִיש, שֶחָרַז לה שירים...

ולא היו הם זוּג בּמֶשך שנים ארוכות

ולא הִתבּוֹססה אָהֲבָתָם בּמְריבוֹת קטנוּניוֹת

ואִילוּ...

לא היו הם מתעלמים מהאִתּוּתִים המזהירים

ולא שִכנעו עצמם בּאַלפֵי תֵרוּצִים:

ש.."הֶתְקְפֵי קִנְאָה- זה טִבעי כשאוהבים..",

"אין אדם מושלם, לכל אחד חסרונות..",

"התרגלנו זה לזו.. מַכּירים כּל אוֹת.."

ואילו...

לא היו נכנסים בִּבְרִית הַנִשּוּאִים...

אשר נִסְתַיְמוּ לאחר מִסְפָּר שָנים

כּשֶהקֶשֶר דָעַךְ, התרחבו הפְּעָרִים

כַּבְתָה האהבה, נשרפו הגשרים

                                                               אלא...         (מסלול שני) 

                                                               היתה היא נוֹתֶרֶת ילדה בתמימוּתָהּ

                                                               לא נֶחְפֶּזֶת להתבגר, מְעַצֶּבֶת דְמוּתָהּ

                                                               ואז בּוֹחֶרֶת בִּקְפִידָה את "החצי השני"

                                                               אִתּוֹ תְבַסֵּס קשר בּריא, רציני

                                                               של התאמה וחִבּוּר בין שני עולמות

                                                               של השקעה בִּבְנִיָה וחִזּוּק יסוֹדוֹת

                                                               בְּטִפּוּחַ זוּגִיוּת תוֹמֶכֶת וְחָמָה

                                                               של שִתּוּף, הֲבָנָה  וִיעָדִים לְהַגְשָמָה

ומה היה קורה אילו...

לְפֶרֶק  ב´ לא היתה מְמהֶרת

ולא היתה מִיָד לְאחֵר נִקשֶרת

(בְּעִקָר כי היה הָפוּך מִקוֹדְמוֹ:

רָגוּע, שָקוּל, וּוַתְרָן מִטִּבְעוֹ)

ואילו...

היתה אמיצה דַיָּהּ לְגַדֵּל לְבָדָהּ

את ילָדֶיהָּ הרכּים, בלי שוּתָף לְצִידָהּ

ואילו...

לְאָחָר שָנִים רְגוּעוֹת  בְּפֶרֶק  ב´

לא היתה מְחַפֶשֶׂת אֱמֶת, וּמוֹצֵאת..

ולא היה נוֹתָר הוּא הַרְחֵק מֵאָחוֹר

כְּשֶהֵחֵלָה להתקרב לְכִווּן המָקוֹר...

                                  

                                                               אֶלָא...

                                                                  (לוּ נִתָּן שוב לְסוֹבֵב גלגל-חיינו לְאָחוֹר...

                                                                לוּ יכוֹלנו מֵחָדָש לִבְחוֹר..)

                                                               לְאָחָר הכִּשָלוֹן הצוֹרֵב, הרִאשוֹן

                                                               היתה מסיקה את הלֶקַח הנכוֹן

                                                               ועוֹצרת בַּזְמָן, להתחשבֵּן עִם נַפְשָּהּ,

                                                               בּוֹרֶרֶת לעצמה את דַרְכָּהּ החדשה,

                                                               מְחַזֶּקֶת את נִצּוֹץ עוֹלמָהּ הרוּחָני,

                                                               וּממשיכה להתקדם בַּמַסְלוּל השֵני... ^

וְעָתָה, אל מסוֹבֵב-כּל-הסִבּוֹת היא פונה בתחינה:

"                         לא היתה בּרוּרָה לי בִּשְלֵמוּת התמוּנָה..

                         פתחתי וסגרתי כּמָה דְלָתוֹת בְּחָיָי

                         בְּחִירותַי היו שְגוּיוֹת, עֲצוּמוֹת היו עֵינַי.

                         כּעֵת האֱמֶת מַתחילָה להתבּהֵר..

                         וּבְלִי לִפְגוֹעַ שוב בְּאַף אָדָם אָחֵר,

                         אֶשְאַף לְתַקֵּן, לְנַתֵּב דַרְכִּי בִּתְבוּנָה

                         אנא  אבי, הַנְחֵנִי מִכָּאן אֶל הדֶלֶת הנכוֹנָה !"

(שבט תשס"ה)