בס"ד אייר תשס"ו
בּת שלי
בְּאֶמצע "המסיבה", בתוך הרעש הנוֹצֵץ
אחזתי בּיָדֵךְ , קראתי לך לצֵאת
אֵת טוֹהַר-תמימוּתֵך היה לי כּה חשוב
לִשמוֹר, לפני שיֵעלם לעד ולא ישוב
יד בְּיד צעדנו, מְגָלוֹת את הנִצּוֹץ
ויחד התייצבנו בַּמסלול, לִקראת מֵרוֹץ
ואַת זינַקְת מייד, דילגְת על משׂוכוֹת
(כי "אִם זו דרך-האמת, אז לָמה לְחכּוֹת("?
ואני פוסעת מֵאחוֹר, נושפת בעוֹרפֵּך
שומרת מֵרחוֹק על קשר-עין עם דמוּתֵך
ואַת מַפנה אלַי מבט, קוראת לי למהֵר
לפני שיֵיעצר הזמן, ולא נוכל לרוץ יותר...
ואז נִשלח מן השמיים טל טהור וזך
שוֹנֶה ממֵך לגמרֵי, אך נראה מתאים כל כך..
ונִכרתה הברית, בִּקדוּשה ולֵב פּוֹעֵם
ושנֵי החצאים – חוּבּרתֶם יחד ל-שָלֵם
כל ימַי אֶשָׂא תפילה, מֵעוֹמק לב של אֵם
שיהיה בֵּיתכם מלֵא שִמחה תמיד, בעזרת-השם
מחוּבּרים בְּאהבה, תמשיכו יחד לעלות
באותו מסלול מוּכּר, לעֵבר הפְּסָגוֹת
תגובות