יושבים בצוותא, מעלים עשן,
אט אט ובבטחה כמוסה
השראות רוחפות בחלל החדר.
מבין עשן הקטורה
פורחות מילים ומוזות
כדמויות מן האוב:
רחל, ביאליק, אלתרמן
זיק ניצת לפתע
עט נשלף כמצית,
יד נוטלת מפית נייר
או נייר עטיפה
ומתחילה לרשום
והאותיות מסתדרות:
שורות שורות
סדורות סדורות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן פינקסון גם יפה וגם חכמה [ליצירה]
- [ליצירה] --- "אי שם עמוק בתוך תוכנו" זהו המטען שאנו לוקחים עמנו לאן שנלך :-)לטוב ולרע רגיש ומיוחד! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מושקע ומוארך כמו מגילת הימים ההם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הסיפור נכתב - בכדי להראות את האבסורד של אלו המשווים השוואות מטופשות תודה על המשוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ומיותר לומר עוד אחד משיריך היפים והציוריים תבורך [ליצירה]
- [ליצירה] --- מכוער מכוער -אך שיר רגיש עם נשמה ולב [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן -הם הופכים למלאכים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיוך מול תום שנשכח מילים חזקות!!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] יורה וצמיאון צימאון ויורה שלובים אחד באחד כגורל לעד [ליצירה]
- [ליצירה] ספירה לקדימה ספירה לאחור לב שנפער בו חור. דם שותת נוזל שעון חול אוזל את לבד הרקיע מאדים אך דעי: הים מלא דגים [ליצירה]
תגובות