פנים חרושות קמטים,
השיער מתעופף
לסירוגין ברוח.
משפט בעברית,
עילגת.
חושך,
מאוחר כבר.
נשימה כבדה,
באפיסת כוחות
חוזרת
ושוב נעלמת,
מתחת לאותיות
שמתארות
את שמה.
בהרבה מהשירים שלך יש ביטויים חיים מאוד, דוגמת היצירה הזאת, הבעיה שלפעמים המסר בהם מובן מאוד כמו ב"מלחמה", ולפעמים כמו ביצירה הזאת, אני יוצאת אחרי הקריאה ולא יכולה לומר שהבנתי מה השורה התחתונה של השיר, וזה גורם לי להרגיש מפוספסת, כאילו פספסתי כאן משהו חשוב, משהו שאני צריכה לדעת.
[ליצירה]
נני היקרה
בהרבה מהשירים שלך יש ביטויים חיים מאוד, דוגמת היצירה הזאת, הבעיה שלפעמים המסר בהם מובן מאוד כמו ב"מלחמה", ולפעמים כמו ביצירה הזאת, אני יוצאת אחרי הקריאה ולא יכולה לומר שהבנתי מה השורה התחתונה של השיר, וזה גורם לי להרגיש מפוספסת, כאילו פספסתי כאן משהו חשוב, משהו שאני צריכה לדעת.
[ליצירה]
תודה יקירותי :)
כן, לצערי זה מוכר...
יותר מוכר זה שהאיש של הצילום אומר לך לא לזוז וחמש דקות הוא משאיר אותך ככה בזמן שהוא מדבר עם איזה אחות שנזכרה בדיוק עכשיו להגיד לו משו.
יופי, אני רואה שיש עתיד לסוכנות העצמות שלי :)
[ליצירה]
אמממ...
בכל זאת... בתור סקרנית מן המניין אני פשוט לא עומדת בזה :)
ושלא תביני לא נכון אני לא מתלוננת על ההפרשים בין הפירסומים של החלקים... רק על עצם הרעיון של החלוקה ;)
[ליצירה]
:)
קצת מפריע לי שהמילה תודה חוזרת כל כך הרבה פעמים... ברור שהיא העיקר ומבינים את זה גם מהכותרת של השיר.
אולי תנסה להשאיר אותה רק בתחילת השיר ובסופו...
הרעיון בכלליות ממש יפה וזה באמת משהו שלפעמים אנחנו לא עושים מספיק... להודות...
תגובות