למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2015/05/Bamidbar-high-risk-embryo.html

עוברים בסיכון גבוה בפרשתנו אנו קוראים על מיפקד בני ישראל. כמו כן ה' מצווה למנות את בני לוי בנפרד ואת בכוֹרי בני ישראל בנפרד: "כל זכר מבן חודש ומעלה" (ג, יד;ג, מ). מדוע דווקא מגיל חודש ומעלה? מסביר רש"י: "מבן חודש ומעלה - משיצא מכלל ספק נפלים". כלומר, אחרי חודש (30 יום) מעת הלידה, הוולד יוצא מכלל נפל ומתחייב בפדיון. מהו נפל? נפל הוא יילוד שנולד עם מומים כה חמורים, שאין לו סיכויים לחיות, או יילוד שנולד טרם זמנו, והוא איננו בשל, ובעיקר התייחסו חז"ל בהגדרה זו למי שנולד לשמונה חודשי הריון. בחז"ל אנו מוצאים שלושה קריטריונים להגדרת נפל: 1. תינוק שאנו יודעים ע"פ חישוב, שהוא בן שמונה חודשי הריון. 2. וולד שציפורניו ושערו לא נגמרו. 3. אם מת בתוך שלושים יום מעת הלידה. נחלקו הפוסקים האם כל אחד מהקריטריונים לבדו, מוציא מדין נפל (כשהוא לא מתקיים), או שצריך אי-קיום שניים או שלושה קריטריונים להוציא מדין נפל. ברצוני להתייחס לשני הקריטריונים הראשונים דלעיל:
1. לפי חז"ל, יש קיום ליילוד שנולד בתוך שבעה חודשי הריון, או לאחר תשעה חודשי הריון, אבל הנולד בחודש השמיני להריון איננו בן-קיימא. עניין זה, שהנולד לשמונה חודשי הריון אינו חי, היה מקובל ומפורסם גם בין חז"ל, וגם בין חכמי ישראל וחכמי האומות בעולם העתיק ובימי הביניים, ועד היום אמונה זו נפוצה בתרבויות שונות, כגון הודו וגרמניה. לפי הידוע לנו כיום, אין המציאות כך, ומבחינה מדעית וסטטיסטית עולים סיכויי ההישרדות של היילוד בקו ישר עם עליית גיל ההריון, ללא "המדרגה" של ירידה בהישרדות באלו שנולדים לאחר שמונה חודשי הריון. יש שהסבירו שרווחה הדעה, שקיימים מדורים שונים ברחם בשלבי ההריון השונים, ואם נולד מתוך המדור שנמצא בו בחודש השביעי, או בחודש התשיעי, יכול הוא לחיות, ואם נולד מתוך המדור שנמצא בו בחודש השמיני, לא יכול לחיות, מסיבות שונות. לעניין המדורים ברחם, לפי הידוע לנו כיום, אין מדורים ברחם, אם כי העובר אכן עובר מיקומים שונים ברחם בתהליך ההריון לקראת הלידה. ויש שכתבו הסבר אסטרולוגי, שבחודש השמיני שולט כוכב המורה על חולשה ומיתה. כאמור, חז"ל השתמשו בידע שרווח בימיהם. יש שדחקו עצמם בתירוץ "נשתנו הטבעים", כלומר, שבימי חז"ל היתה המציאות שהנולד לשמונה חודשי הריון לא היה בן-קיימא, וכיום המצב הוא אחרת.
2. בשבוע ה-20 להריון, כבר נוצרו שערותיו של העובר וציפורניו. פרווה עדינה מכסה את גופו. עד 32 שבועות הריון מכסה שיער זה את כל גופו, בשבועות 32-37 הוא נעלם מהפנים, בשבועות 38-42 הוא נשאר רק על הכתפיים. ואחרי שבוע 42 הוא נעלם לגמרי. במהלך החודשיים האחרונים של ההריון, הציפורניים צומחות עד לקצות האצבעות. לכן לפי התפתחות השערות והציפורניים אפשר לדעת מתי היילוד נולד. (ע"פ אנצקלופדיה הלכתית-רפואית מאת פרופ' אברהם שטיינברג)