אתה,
משאיר לי חום
ולוקח לי קור
ומותח
עד שרותח.
דמי מבעבע
ואתה
מוכן כמו אוכל על השולחן.
חוליותיי התפוקקו
רישרש גם הסכו"ם,
מאנרגיות השיחה
שאריות "האזינו"
משפתיי אני מוחה,
ותחת מפית זו, שאת פי נגבה
אתה ואני,
מרעב נגווע.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פששש אכן יצירה יצירה. והערה כללית: זו יצירה מדהימה שלישית ברצף שאני קוראת היום. אשרינו שהרמה פה שבה לעלות. אפשר למסור למנחם-באבא שהוא יכול לעשות שאנטי שאנטי בהודו בלי לדאוג לבייבי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם כך נתקלתי והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מאוחרת בפעם הקודמת שקראתי לא הגיבותי. אולי הייתי צריכה לעכל הכל, אולי הייתי צריכה להפיג את אדי האלכוהול, ואולי בכנות, התקנאתי. הא לך אשה מקנאה תחת בעל, שנאמר אין אשה מתקנאת אלא בירך רעותה. ומעתה אמור - גם אם ירכה נפלה ובטנה צבתה. אזהרה: משרד הבריאות קובע כי האלכוהול מזיק לבריאות, אך אפס כי תראו מה הוא עושה ליצירתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב יצירה ישנה, שנעלמה מעיניי, ומזל שיש תגובות שמכוונות אותך לגלות מחדש את היוצרים כאן. נגנבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי הזכיר לי בו זמנית את השיר של דיידו ואת דירה להשכיר של לאה גולדברג. זה יכול להיות הספין אוף של האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להתענג על רומנטיקה שפסה מן העולם, הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עושה לדמוע דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך. [ליצירה]
- [ליצירה] מי לא מכיר את זה החיבוק הזה, שכל אדם צריך. להיות עטוף/ה בתוך מישהו/י שישמש מחיצה מהעולם הקר והאכזר. מאורה תיארת את זה נואש ונוגע. וסתם הערה לחיים, (כי אני פחות יוצרת - כיום לפחות- ויותר ורדה-"תזרקי אותו"-רזיאל-ז'קונט לעת מצוא): בשביל חיבוק כזה יש גם חברים/ות, נסי אותם, זה בלי "כסף", כלומר זה אמיתי, אמנם לא החיבוק של "האחד", אבל יש לחיבוק הזה איכות משלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ****************** כן, השילוש צוף-שדה-ביולוגיה לא הותיר מקום לספק, שמדובר בדיסלקציה שמיעתית של הגיבורה, והקברן הוא למעשה כוורן. לכן הגדולה של הסיפור בעיניי, טמונה דווקא בכך שהוא מצליח לשמור על רמת מתח ושעשוע יציבה גם לאור הידיעה הזו. אין מה לומר - אחת ויחידה. [ליצירה]
