שנים חיכיתי לרגע שבו
יתפוגג מסך הערפל
ואוכל לנשום מחדש את האוויר הצח
לשמוע את רשרוש העלים בליל סתיו
ולראותך שוב
אך כעת, דווקא בעת חזרתי לכאן
נשכחות כל המילים מליבי
עומדת אני חיוורת ונרגשת
ואיני יודעת אנה אפנה
היום שאותו חשבתי לשמח בחיי
השתבש ונעשה כה עצוב,קודר ומפחיד
כי אולי את יעודי בחיים מצאתי
אך געגועים לנופים רחוקים
צולבים בי כאש
ומותירים אותי פצועה וכואבת
מתפללת לשינוי בשני הצדדים
כדי שאוכל לשנות גם את עצמי
אם רק נדע לגשר על הפערים
אם רק נאהב בלי גבולות
אזי ארצנו תתמלא באנשים מאושרים יותר
ולא אצטרך לחפש שוב את החברה
שאליה אני כה רוצה להידמות
תגובות