מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין - פשוט וישיר. 'קולע' זו המילה... ובהצלחה עם ההוא :) [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, תודה :-) אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו... ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. אמירה נוקבבת ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] איך מיס פיבי אומרת? there's so many levels to this song אחד מהלבלס האלה באמת נגע ללבי [ליצירה]
- [ליצירה] הו, משובח ביותר. הרעיון עצמו לא כזה חדש, אבל ההשלכה על ר' עקיבא נוקבת וחדה. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להעיר לאלפא זה רעיון מעולה לסיפור.. קדימה - כתבי על הזרע שצמח לצד השני, בעקשנות אינסופית, עד ש.. [ליצירה]
- [ליצירה] כאן המקום באמת להוסיף ואם זה לא היה בכניסת שבת, אני משער שהייתי זוכר. תודה רבה רבה למישי אחרת שעזרה לי להביא את המשקל לידי שלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, כמו שצריך להיות כשיוצא עם בול וגלויה תגידו.. אני היחיד ששם לב לכותבת? [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף. זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור". רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות.. [ליצירה]
תגובות