מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, תודה :-) אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו... ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמדמד לגמרי שאין לי שמץ של מושג איך בת שלוש עשרה כתבה, פשוט אין שמץ. אה, והמנגינה ממש חמודה, סמכו עלי :-) טובי - שוויצר וזהו [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר פואנטות שכאלה שצריך בשבילן שילוב של להיות בזמן המתאים עם הכישרון המתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה... לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות... בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-) זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] מגן יקירי.. מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך). אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'... [ליצירה]
- [ליצירה] כן ולא. כן, הספר יותר עשיר. לא, הסרט מצליח להקרין אליך את הטירוף בריל-טיים - דבר שבד"כ קשה לעשות בספר בלבד. (הוא הצליח לתפוס מהטירוף שיש בספר) [ליצירה]
- [ליצירה] 'סתכל על זה בצורה הזו... אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק." טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון? בקיצר, c'est la vie. אה.. וסיפור יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כאן המקום באמת להוסיף ואם זה לא היה בכניסת שבת, אני משער שהייתי זוכר. תודה רבה רבה למישי אחרת שעזרה לי להביא את המשקל לידי שלמות. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט אהבתי עכשיו.. יש קאץ' כלשהו בבן של"ך"? כלומר - (בציטוט מהסבא שלא יודע לדבר עם השפתיים) גם הוא מישהו מיוחד? [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... סצנה מוכרת מארץ הפלאות עם תוספת "כולנו בתמצית ההוויה"... לא הבנתי מה הפואנטה... [ליצירה]
תגובות