[ליצירה]
מה? באמת??
<רץ להפסיק את יצור הבמבה..>
בעסה איתכם.. וכבר חשבתי שיש לי רעיון טוב למלפפונים...
נו טוב... כל עוד אף אחד לא עולה על "הפוך חצי חדר לאולם שמחות" אני מסודר כלכלית.
אופס...
[ליצירה]
[ליצירה]
התחברתי.
לתיאור, למטאפורות ולסצנה.
(אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..)
[ליצירה]
חביב פלוס :-)
כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...)
אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..)
הצעה לרעיון אפשרי :
ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד....
[ליצירה]
אדפטיישן.
מאד הזכיר לי קטע ב"אדפטיישן" בו תסריטאי מתחיל מנסה להסביר לתסריטאי מתוסבך באיזו קטגוריה בדיוק אפשר להכניס את הסרט שלו..
הסרט מומלץ, וגם השיר :-)
[ליצירה]
חביב בהחלט
וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה..
מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..)
תגובות