עַל גֶּשֶׁר נֶחָמָה, שַׁחֲרִית.

בֹּקֶּר עוֹלֶה בְּהֶסֵּחַ תְּפִלּוֹת.

מַמָּשׁ עַתָּה מַתְחִילָה יְמָמָה,

שָׁבָהּ אֵיתָנָה לַטּוֹב אוֹ לָרַע.

יִתָּכֵן וְגֶשֶׁם בַּבָּתִּים יִסְגֹּר,

וְסוּפָה חֲדָשָׁה תַּכֶּה וְתִצֹּר,

סַכִּינֵי קֹר רְחָבִים וְרַבִּים,

חֲתָכִים עַל לְבָבוֹת יְרֵאִים.

עַל גֶּשֶׁר נֶחָמָה,

רָבְתָה חֵמָה

וְקֶרֶן צָבְתָה בְּחָסוּת חַמָּה.

אֵין נֶחָמָה תַּהֲפֹךְ לְצָרָה

וְחֵטְא עַל חֵטְא לִשְׂרֵפָהּ.

כִּי מָה נָכוֹן בֶּעָרוֹב יוֹם?

לְהַחְרִיב בֵּין תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם?

לָרִיב בֵּין שַׁחֲרִית לְמִּנְחָה?

אוֹ בַּלַיל לַחֲלוֹם זִמָּה?

עַל גֶּשֶׁר נֶחָמָה, אַחֲרִית

וּבְרֵאשִׁית מִיָּד אַחֲרֵי.

יֶשְׁנָה הִזְדַּמְּנוּת לְזוֹ זְעָקָה,

אַשֵּׁר תַּרְחִיק מִדַּת הַקְּלָלָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי