בְּשוֹרַת שַׁלְוַת חֹרֶף,

שַׁלְוָה נֶאֱחֶזֶת בִּגְשָׁמִים מְאַחֲרִים.

עוֹנָה יָפָה שֶּלּא יַחְדְּלוּ שָׁמֶיהָ,

כֵן יִרְבּוּ אוֹצְרוֹתֶיהָ.

תִּישָׁק לָרוּחַ,

רוּחַ שֶׁלא תֵּדַע גְּבוּלוֹת

קֶשֶׁת שֶּׁתִּהְיֶה נִצְחִית,

שֶׁמֶשׁ לֹאֶ קִיצוֹנִית

אוֹתָהּ שַׁלֶּכֶת נוֹתְרָה מִן הַסְּתָיו

רוּחַ מְיַלֶּלֶת עֲדַיִן תֹּם קַיִץ

רָקִיעַ יָקְדִיר מֵעֵת לְעֵת

גַּם בְּשׂורָה לְבָנָה לְעִתִּים

יִרְדוּ גְּשָׁמִים יִבְכּוּ אִתָּנוּ,

יִשְׂמְחוּ וְיַהַפְכוּ לְמַעַיְנוֹת תִּקְוָה

גֶשֶׁם זוֹהֵר וּמְפַעְפֵּעַ

כָּבֵד וּמְטַהֵר

©כל הזכויות שמורות לאלי משעלי