נֶעְתָּר לְחַלּוֹן הַזְּמַן שֶׁאוֹזֵל.

מִבַּעֲדוֹ הוּא מַבִּיט עַל עַצְמוֹ.

מָה טוֹמֶנֶת בְּחֻבָּהּ הַשָּׁעָההַקְּרוֹבָה,

יוּכַל רַק לְנַחֵשׁ, לֹא יֵדַע.

רוֹצֶה לוֹמַר לְעַצְמוֹ,

אַךְ נִזְהַר לְמִלִּים שְׁחוּקוֹת.

בְּרֶגַע אֶחָד יָכוֹל לִבְנוֹת,

בַּשֵּׁנִי לַהֲרֹס עוֹלָמוֹת.

עַכְשָׁיו הוּא מֵבִין,

וְאוּלַי שׁוֹלֵט בִּפְעִימוֹת הַלֵּב.

כְּבָר יַנִּיחַ לַשֶּׁקֶט

לִסְרוֹר.

בִּשְׁעָתוֹ רַק שִׁשִּׂים דַּקּוֹת,

לִזְמַן קָצוּב אוֹ שָׁאוּל.

בְּעַיִן אַחַת רוֹאֶה אֶת עָצְמוֹ,

בַּשְׁנִיָּה נֶעְתַּר לִשְּׂדוֹת הָאַחֵר.

הוּא וְעַצְמוֹ כָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה,

וְאֵין לָהּ מָלַח וְאֵין לָהּ נָתִיב.

עַל דַּפָּיו כּוֹתֵב צַעֲרוֹ הַשָּׁלֵם.

לִפְעָמִים תְּרוּעָה לִפְעָמִים יְבָבָה.

©כל הזכויות שמורות לאלי משעלי