כְּמוֹ חֲלוֹם עָנֹג הִיא פּוֹסַעַת

עֲרָפֶל מָתוֹק הִיא זוֹרַעַת,

לוֹחֶשֶׁת סוֹד קָסוּם

וּמְפַזֶּרֶת בֹּשֶׂם שֶׁל אָבִיב.

מִן הַגּוֹרָל הִיא הַגִּיחָה

יָפָה וַחָטוּבָה,

וְקוֹרְאִים לָהּ

הָאַהֲבָה.

לֹא עוֹד מִדְבָּר שׁוֹמֵם,

וְלֹא עוֹד אַכְזָבָה.

רַק חֲלוֹם שֶׁהִתְגַּשֵּׁם

בְּגַן עֵדֶן שֶׁל תְּשׁוּקָה.

וְשַׁם נָקִים לָנוּ אַרְמוֹן קְסָמִים

וְנְחְיֶה אָתְּ וַאֲנִי לְעוֹלָמִים.

וּבַּרְבּוּרֵי זְרוֹעוֹת מְלַטְּפִים

אֶת טַעַם הַחַיִּים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי