אָז הָלַכְתִּי אִתָּךְ לְאִבּוּד,

כְּשֶׁזִּכְרוֹנוֹת חִוְּרִים מְפַסְּלִים דֶּרֶךְ.

הֵחַלְנוּ לְהִתְנַגֵּשׁ,

דַּעְתֵּנוּ הִשְׁתַּבְּשָׁה.

מַיִם מִן הַבְּאֵר בִּקַּשְׁנוּ,

וְהַזִינוּ לֶחֶם מִן הַתַּנּוּר.

בִּקַּשְׁנוּ לְהַכְנִיעַ אֶת לוֹטהֶעָשָׁן,

אֲשֶׁר חִבֵּל בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ.

כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מְעִיל הַחֹרֶף,

בְּלֵיל סְתָיו רָאִיתִי אוֹתָךְ לַרִאשׁוֹנָה.

הִבְטַחְתִּי שֶׁאֶהְיֶה לָךְ כְּלֶחֶםוּמַיִם,

וּכְּלֶחֶם וּמַיִם אֶחֱזֹר.

כְּשֶׁשַּׁבְנוּ לִרְדוֹת מִלִּים מְפֻיָּחוֹת,

כְּשֵׁבֶט נוֹדֵד עַל אַדְמָתוֹ,

רַק צַעַד אֶחָד הִפְרִיד בֵּינֵינוּ,

אָז הִמְשַׁכְנוּ לַהֲזוֹת.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי