עוֹנוֹת הַשָּׁנָה-

הֵם הַשּׁוֹמְרִים עַל הַזְּמַן

עַל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל,

הַמִּסְתּוֹבֵב כְּמוֹ כַּדּוּר,

לְרֶגַע אֵינוֹ נִרְגַּע.

עוֹנוֹת הַשָּׁנָה נִמְצָאוֹת בְּכָל דָּבָר

הֵן קַיָּמוֹת גַּם בַּאַהֲבָה.

אוֹתִי, הָאָבִיב מֵעִיר

בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹתָיו הָרֵיחָנִיּות.

וְהַחֹרֶף אוֹתִי לוֹקֵחַ

אֶל מְחוֹזוֹת הַתִּקְוָה הָאֵינְסוֹפִיִּים.

הַסְּתָיו מַעֲבִיר בִּי בְּדִידוּת

וְהַקַיִץ מֵשִׁיל קְלִפּוֹת.

עוֹנוֹת הַשָּׁנָה-

מֵחָדָשׁ אֶת עַצְמָן מְאֲרְגְּנוֹת.

בְּמַחְזוֹרִיּוּת קְבוּעָה,

נִמְצָאוֹת וּמִתְחַלְּפוֹת.

וַאֲנִי מִתְנַחֵם בְּעֻבְדָּה

וּבְאַהֲבַת כֻּלָּן.

קַיִץ חֹרֶף סְתָיו וְאָבִיב,

בְּאַהֲבָה יֵשׁ אֶת כֻּלָּן

לְלֹא תְּלוּת הַזְּמַן.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי