מִלִּים פְּשׁוּטוֹת כְּמוֹ עֶרֶב קַל,

כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים, כְּמוֹ חוֹל.

בּשִׁיר עַל אַהֲבָה, צְלָלִים, נוֹף

מֻשָּׂא אֲרִיכוּת, בְּהֶחְלֵט אַהֲבָה.

הִשְׁתַּדְּלוּת לִזְכֹּר אֶת הָאוֹר,

אֶת נְסִיקַת הָרֶגֶשׁ, אֶת הַדְּמָעוֹת.

שֶׁזָּלְגוּ בְּשִׂמְחָה עַל טַל יַלְדוּת,

וְהֵן בִּזְמַן אַהֲבָה נוֹגְעוֹת.

זוֹרֵחַ שַׁחַר נִצְחִי, כָּמוֹהוּ-

בָּבוּאַת אַהֲבָה קַיֶּמֶת, תְּמִידִית.

שֶׁהָיִיתָה וְתִהְיֶה מִקְלָט בְּדִידוּת,

תִּהְיֶה רֶקַע לַחֲלוֹם וְהִתְגַּשְּׁמוּת.

דִּמּוּיִים וְתֵּיאוּרִים קְסוּמִים,

נֶפֶשׁ יַם הַפּוֹעֶמֶת כְּרוּחַ הָאָדָם.

מִלִּים נֶאֱסָפוֹת כִּקְבוּצוֹת רָקִיעַ,

לְשִׁיר נֶאֱחָז שַׁלְוָה, אַהֲבָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי