"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (מג, יא).  מבאר רש"י מה הם הבוטנים הנזכרים בפסוק: "בטנים - לא ידעתי מה הם ובפרושי אלפא ביתא של רבי מכיר [=אחיו של רבינו גרשום שחי במאה ה-11; ספרו עוסק בתרגום מילים תלמודיות לצרפתית] ראיתי פישיטצי"ש [=פיסטוקים] ודומה לי שהם אפרסקין" (שם). רש"י מביא שרבי מכיר זיהה את הבוטנים עם פיסטוקים ורש"י בעצמו חושב שהם אפרסקים.

כאמור, רבי מכיר  מזהה את הבוטנים עם הפיסטוקים שהם פירותיה של האלה האמיתית (Pistacia vera), המכונה גם אלת הבוטנה, הנראים ביוונית – pistakion  ובתלמוד פיסתקין או איפסתקין. פרופ' יהודה פליקס טוען כי רש"י שהובא לעיל פירש בעצמו איפסתקין ששובש אחר כך לאפרסקין (עולם הצומח המקראי, פרק א, עמוד 64).

בימינו נתייחס בטעות השם בוטנים לאגוז האדמה (Arachis hypogaea), צמח שהובא ארצה רק בדורות האחרונים.