עוֹד דַּף שֶׁל חוּלִין עַל בָּד הַסְּתָיו,
אִישׁ כְּבָר קָרָא, אִישֹ בְּוַדַּאי כָּתַב.
הֲרֵי לֹא נַחְוֶה שִׁטָּפוֹן מְקוֹמִי,
וְגֶשֶׁם לֹא נִמְהַל עִם שֵׁבֶר עַב.
בְּדוּמִיַּת הַיּוֹם דָּבָר וְהוּא טוֹב,
וְרַע אַף כֵּן עוֹד לֹא קָרָה בָּרְחוֹב.
עֵין הַשֶּׁמֶשׁ בַּלָּאט יוֹקֶדֶת,
בְּשִׁגְרַה, תּוגָה וְּבִדידוּת נִמְהֶלֶת.
מִלִּים נֶאֱמָרוֹת לְטוֹב אוֹ לְרָע,
הֵן נִכְתָּבוֹת לִפְעָמִים עַל מַצָּע-
שֶׁל שַׁלֶּכֶת זְהוּבָה וּמְרַשְׁרֶשֶׁת.
מַה שֶּׁנּוֹתַר בַּמָּקוֹם לְשָׁנִים,
לֹא יֵעָלֵם עִם כְּלוֹת הַדַּפִּים.
עוֹד דַּף שֶׁל חוּלִין עַל בָּד הַסְּתָיו,
צְפִירוֹת צִפֳרִים עַל צְלִיל וְתַו.
יֵשׁ יְרִידוֹת, יֵשׁ עֲלִּיּוֹת וְגַּם אֵין,
הַכֹּל תָּמִים אַךְ גַּם צוֹרֵב וְחָב.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
