מחצית השקל - ושיווי המשקל

על ידי משה אהרון
יש תרומה ויש תרומה אחרת .
יש תרומה אנוכית של "איש כופר נפשו" שמניבה לכל היותר באופן קיבוצי : "כסף כיפורים ואך " כ"זכרון" לפני ה'.
ויש תרומה אחרת:
כסף חיים לקיים את החיים לקיים את בריאתו של הבורא והפעם לא כעומדי פתח לבקש כפרה אישית אלא - כשותפים
תרומה שכזו, שהופכת את ה' לא כ"מכפר" אלא כשותף ש"חייב לנו".
מי שלא מזדעזע למקרא דברה התורה על מחצית השקל בלבד כתרומה לה' תוך הדגש: ללא הבדל ושיעור בין דל לעשיר
מי שלא מזדעזע מכתוב זה
עדייו רחוק בנשמתו מגאולה.
יותר משיש במקרא :העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט אמירה קטגורית לענין התרומה למקדש,יש בו אמירה לא פחות קטגורית ואולי יותר כי בתרומה האחרת המשלימה כשהדל הוא דל והעשיר הוא עשיר העשיר כן ירבה גם ירבה ויוסיף כהנה וכהנה לדל .
בחתירה לשויון ולאיזון משאבים שיאפשר חיים ועל מנת שלא יהיה אביון בקרב הארץ.
מי ששם את מרכז הכובד על תרומה של מחצית השקל גורםלכך שיהיה אביון בארץ
מי ששם את הדגש על התרומה לאנשים חיים בצלמם כצלם אלוהים יגרום לכך שלא יהיה אביון בארץ.
הנה כי כן עבודת הפולחן הנחשבת כתרומה לה' היא במעט שבמעט משום שעיקר התרומה צריך ללכת למושא העיקרי לאדם באשר הוא צלם אלוהים והוא מושא החיים והכל גם הפולחן משועבד אליו
כסף כיפורים שמתייחס אנוכית לכל נפש נותנ ן ומפיק הוא במקרה הטוב :
"זכרון" לכפר על נפשותיכם.
כסף שמחייה את בניו החלכאים ונדכאים של הקב"ה הוא שעומד ממש לפני ה' ולא בתורת "זיכרון"
לא סתם לכפרה אישית אלא לחולל את הפלא של הגאולה כללית
וכלל אנושית .
אז בבקשה תפסיקו לחגוג על מחצית השקל
ותתעלו את כל האנרגיה הדרשנית שלכם
לשיווי משקל הכללי והאנושי שהתורה רומזת עליו של איזון משאבים בין דל לעשיר.
תחשבו על זה בעודנו מדברים על מחצית השקל יש מאות אלפים ויותר רעבים