לֹא פָּעַם נִנְעֲצָה סַכִּין הַמֶלֶל,

נִשְׁלְחָה וְחֲרְטָה בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ.

עוֹד מִּבְּרֵאשִׁית אָז בְּגַן הָעֵדֶן,

הָיוּ מִּלִּים נוֹפֵי הַפֶּרֶא וְהָרֶטֶט.

הַמִּילָה הַזְנִיחָה מוֹתַחַת הֲלוֹם

מְיֻתֶּרֶת וְחַסְרַת קוֹל.

וְאֵיךְ שֶׁהוּא קוֹרֶה, וּמִיַּד אַחֲרֶיהָ

הִתְנַצְּלוּת- בְּגִין וְלִמְחוֹל.

תַּפְקִיד הַמִּילָה, וְעוֹדֶנָּה נוֹקֶפֶת

לְהֵיאָמֵר בְּרוּרָה, נְחוּשָׁה.

לַחֲלַל כְּמוֹ אָז כְּמֵהַּה הַיּוֹם

נוֹהֶרֶת עַד פֶּתַח תְּהוֹם.

לֹא אַחַת נִלְחֶצֶת וְנִמְעֶכֶת,

בְּעַרְבֵי רַחֲמִים עֶדְנָה מְבַקֶּשֶׁת.

כְּהֵלֶךְ הַמַּכֶּה שָׁרָב יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה-

לְלֹא אוֹת, לְלֹא נִיב, תִּתְפַּתֶּה.

וְקָרָה וְמִּילָּה נְטוּעָה וּמֻצְנַעַת,

עֲמוּקָה וּמְפַאֶרֶת שָׁרְשֶׁיהָ.

מִשַּׁחַר עַד לֵיל תְּהַדְהֵד,

מְּקוֹמָהּ אֵינוֹ בְּנִבְכֵי הַחֵטְא.

©כל הזכויות שמורות לאלי משעלי