קְרוּם דַּק מַפְרִיד בֵּין אַהֲבָה לְשִׂנְאָה, כְּמוֹ מֶמְבְּרָנָה שֶׁבְּעוֹר הַתֹּף. תּוֹפַפְתִּי עַל הַקְּרוּם כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּחֲסָדַיִךְ.
הִרְעַדְתִּי אוֹתוֹ כְּמוֹ תֻּפֵּי טָם טָם, אַךְ אַתְּ בְּשֶׁלָּךְ, כְּחוֹמָה בְּצוּרָה שֶׁל שְׁקִיפוּת קְרוּמִית. מִלּוֹתַי הָאוֹהֲבוֹת וְהַמְּלַטְּפוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לַחְדֹּר מִבַּעַד לַקְּרוּם וְנֶהֶדְפוּ אֵלַי כְּמוֹ גַּלֵּי הַיָּם הַמִּסְתָּעֲרִים עַל הַשּׁוֹבֵר.

9.3.2011