הַרְחֵק בְּאֹפֶק הַשְּׁמָמָה,

בְּחֹרֶף חֹרֶשׁ אֲדָמָה,

אִישׁ עָזוּב כָּל כָּךְ מָצָא מִסְתּוֹר,

מִקְלָט עֲבוּר הַנְּשָׁמָה.

בּוֹחֵר אֶת הַשְּׁאֵלָה-

הַיֵּשׁ מָקוֹם גַּם עֲבוּרוֹ?

מִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי עַצְמוֹ,

בְּלִי שֵׁם, בְּלִי אַהֲבָה

מָה יִהְיֶה אִתּוֹ?

פָּנָיו חֲתוּמוֹת לְלֹא חִיּוּךְ,

עַל הַקִּיר מַבְחִין בְּצִּלּוֹ.

קָשֶׁה לְהַשְׁלִים עַכְשָׁו,

בְּמַצָּב כֹּה נֶעֱלַב-כֹּה נִכְאָב.

בְּלִי שֵׁם, לְלֹא זֵהוֹת

מִי הוּא עַכְשָׁו?

אוּלַי בִּכְלָל לִפְנֵי שָׁנָה,

הָיָה הוּא מָלַח עַל סְפִינָה.

אוּלַי הוּא לֹא יָדַע מַחְסוֹר,

לֹא שֶׁל אֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה,

לֹא הָיָה זָקוּק לְמַחֲסֶה.

עַכְשָׁו עָלֶה נִדַּף,

בְּתוֹךְ עַצְמוֹ נִרְדַּף,

זֶהוּתוֹ נִרְמְסָה וְכָךְ שְׁמוֹ

מָה יַעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ?

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי