עוד היבט שיש כדי שלילה של מהות הקורבנות

נקדים ונאמר כי המאמר כשלעצמו מופלא ויפה ואין בדברי "הפרסה" שבזה, כדי לגרוע ממנו או מיופיו דבר וחצי דבר.
אחד הדברים המופלאים המצויים בתורת הקורבנות הוא דווקא ענין זה של תרומת הדשן.
בניגוד למה שנדמה, אין התורה משחיתה מילים כה רבות יחסית על פרש או השוליים הנותרים מקורבן העולה.
אלא מבקשת להציב הגם שבדיעבד, עוד מראה השוללת לכתחילה את הקורבנות מכל וכל ..
אומרת לנו התורה אם כבר בוזבזה בהמה תחת הכותרת של "קורבן עולה" למאכולת האש ונגרעה ממזונם של בני האדם ,
כי אז אדרבא לפחות תשכלל אותה העולה, לכלל "דשן" אשר יגיע בסופו של דבר ל"מקום טהור" ואין יותר מקום טהור משדה הראוי להיותו מעובד להוציא ממנו לחם לבני האדם.
לכן שימו לב :
התורה במילים "אצל המזבח", משווה למעשה את הדשן למזבח בכלל. ולכן גם מצאנו את הביטוי המרומם של "להרים" את הדשן.
אבל היפה ביותר הוא דווקא ענין הבגדים . כשהכהן נדרש לטפל בדשן הוא לובש בגדים שיש בהם מן החגיגיות וכשהוא צריך להעביר את הדשן לשדה מעובד אפשרי כאמור, הוא לובש "בגדים אחרים" - בגדי איכר .
כן, בגדי איכר על כל הסמליות והערכיות שבדבר.
הנה כי כן, עוד פך תורני ניסתר, עוד משהו השולל את ענין הקורבנות והמקרין יותר מכל את שלילתם ודווקא מנבכיה של התורה עצמה.
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה