צב קטן בקש מסתור
מפני הבז שתר לבתור
אך בסלעים גבו בלט
ובקוצים אפו נשרט
בור - הוא לא השכיל לחפור
ולא לעוף כמו ציפור
ביאושו, טמן ראשו
בקערית עזת חזית
דחף גופו, עד קצה סופו
להתנדף מכל רודף
וכך הוא גר, בכוך נגרר
מעט נרגן, אבל מוגן.
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משל הכבשה הסוררת מחמם את הלב ביום סוכות חורפי. תודה על הטירוף ועל החכמה [ליצירה]
- [ליצירה] חלום אחרון, מגע פרידה מהאדמה טרם שקיעה בה. כתוב יפה, חלומי. תודה רבה, ברוכה הבא [ליצירה]
- [ליצירה] 'הפנים עולות לי, המילים צפות לי, כמו מצי מרה, כמו עוויתות שיתוק' מילה גוררת מילה כמו חוליות בשרשרת שבסופה טבעת חנק. [ליצירה]
- [ליצירה] הערגה הזו כואבת, כמעט משפילה, ואת כותבת אותה בסגנון מרשים, נהדר. הניקוד השתבש קצת (חולם במקום שורוק, מְפֶרֶץ אמור להיות מִפֶּרֶץ, חיריק ודגש בפ', יש עוד טעויות) תודה על השיר, ברוכה הבאה, בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מברכת על כל הרעמים עננים, סופות, ברקים ורעמים, הם שטח המחיה ההולך וכלה של דמויות אגדה מזדקנות, המלקטות שיירי זכרונות משלוליות ספורות שנקוו באדמה המתייבשת. מעורר השראה, נוטף געגועים, קר כסופה ולוהט כברק. ישביע אותי לזמן רב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. חרדה, לאות, בלבול, ועל כל אלה - תחושת ביטחון עצלנית. לא יודע אם ככה מרגישות עזים, אבל אנשים לפעמים חשים כך. (העז עם הפעמון נקראת משכוכית, ו'טוואי העקבות' כותבים בת') [ליצירה]
- [ליצירה] מתווכחת עם עצמה על הכל ועל כלום ועל כוונה, במקום ללכת מהחלומות שלו אל המציאות שלה. אובדת בשרשראות מלים, מתנחמת בשכחה וחוסר תחושה, והימים נעלמים [ליצירה]
- [ליצירה] 'חסרונו', לא 'חסורנו'. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לקרוא בקול, לאט, שוב ושוב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] או של עודף בכח אדם... 'בריאי כל העולם - התאחדו! אין לכם מה להפסיד פרט לשכניכם' ציניות מיואשת, כבדה, חובקת-עולם, מרימה ידיים בלאות ומניפה אותן על כל הנשכחים. [ליצירה]
תגובות