הָאִישׁ הַסּוֹדִי הִתְגַּלְגֵּל אֶל שׁוּשַׁן
גָּלָה וְנִגְלָה וְהָגְלָה שׁוּב לְשָׁם
חָסוּי, לֹא נִגְלָה, לְשׁוּם אִישׁ בָּעוֹלָם
עַד יוֹם בּוֹ בִּתּוֹ הוּבְלָה אֶל יַד הֵגַי

לִוָּה אֶת אֶסְתֵּר עַד לְבֵית הַנָּשִׁים
חִכָּה בֶּחָצֵר בְּכוּכִים נְטוּשִׁים
"וּמַה יֵּעָשֶׂה? מַה יֹּאמְרוּ לָהּ רָאשִׁים?
 שֶׁאָךְ לֹא תַּגִּיד אֶת עַמָהּ לְשׁוּם חָי!"

וּכְשֶׁנִּבְחֲרָה לָשֵׂאת כֶּתֶר מַלְכוּת
הִמְשִׁיךְ לַעֲקֹב וְלִבְלֹשׁ בִּסְמִיכוּת
וְכָךְ אַף שָׁמַע אֶת עֹכְרֵי הַסַּמְכוּת
בִּקְּשׁוּ אֶת רֹאשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וּמָדַי

רָאוּ עֲבָדִים צַרֵי-עַיִן כִּי לֹא
כָּרַע לְרַגְלֵי שַׂר נִשָּׂא כִּנְחִילוֹ
סִפְּרוּ עֲוֹנוֹ, צַר זָעַם בְּגִינוֹ
כָּתַב לְהַשְׁמִיד עָם רֻבָּב בְּרֹב גְּנַאי

בְּלֵיל יְלָלָה גְּדוֹלָה וּמָרָה
הוּלְבַּשׁ מַחְלָצוֹת וּבִגְדֵי תִּפְאָרָה
הוּרְכַּב עַל הַסּוּס בִּרְחֹבוֹת הַבִּירָה
וְשָׁב מִיְּקָר לִמְקוֹמוֹ, לָבוּשׁ בְּלַאי

שָׁלַט עָם נִרְדָּף בַּצָּרִים לוֹ וַחָי
אַחַר שֶׁחָתְמוּ דּוֹד וּבַת כִּי רַשַׁאי
בְּטַבַּעַת הוּסְרָה מִנִּבְלָת הַקַּנַאי
שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְלוּ אִישׁ זַכַּאי
גִּדְּלוֹ אִישׁ אֶסְתֵּר, כִּי קָץ קֶשֶׁר חֲשַׁאי
אֲשֶׁר תְּסַפֵּר לוֹ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי